נקודת הפתיחה היא שהילד רוצה להיות עצמאי הוא פשוט לא יודע איך לבקש את זה כשאתם נותנים לו כל הזמן קביים. כאן המקום לשנות את הגישה, להמשיך לתת, אבל דברים אחרים.
ראשית, נסו להבין, שמותר לסרב והפסיקו לפחד מזה. הוא יסתדר לבד, בדיוק כמו שאתם הסתדרתם לבד. השינוי יהיה טבעי ובהדרגה. למשל, מעכשיו בסוף ארוחת הצהריים, הילד מפנה לבד את הכלים מהשולחן. בהמשך הוא מדיח אותם לבדו. הניסיון מלמד שהילד מקבל סיפוק מפעולות אלה ומרגיש טוב יותר עם עצמו. חשוב לזכור שאתם לא נותנים לו פרס על זה.
הכל עושים בהתאם לגיל ובהדרגה. כך הם יסדרו את המיטה לבד, יאספו את הצעצועים, ישימו את הבגדים המלוכלכים בסל הכביסה, יכינו מערכת לבד וכדומה.
כך לאט ובזהירות החזרתם את ילדיכם לצעוד בכוחות עצמם ולכם החזרתם את ההנהגה הבריאה בבית.
1
כמה שזה מזכיר לי
|
דלית
5/4/2010
|
|
1
כמה שזה מזכיר לי
... הם גודלים יותר מדי..
|
|
דלית
5/4/2010
|
|